الجبهة الديمقراطية للسلام والمساواة
1) سلام اسرائيلي - فلسطيني، اسرائيلي - عربي عادل، شامل وثابت
2) الدفاع عن قضايا وحقوق العاملين
3) المساواة للجماهير العربية
4) إلغاء التمييز الطائفي في جميع المجالات والدفاع عن مصالح سكان أحياء الفقر وبلدات التطوير
5) الدفاع عن الحريات الديمقراطية وتصفية العنصرية والنضال ضد خطر الفاشية ولإلغاء كل أشكال الإكراه الديني وضمان حريات التعبير
6) ضمان مساواة حقوق المرأة في كل المجالات
7) العمل من أجل الحفاظ على البيئة والعدالة الإجتماعية
8) القضاء على أسلحة الدمار الشامل
החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון
חד"ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון) הוקמה בשנת 1977. המטרה של מקימיה הייתה פשוטה: להביא את תנועות המחאה המרכזיות של אותה תקופה – מחאת יום האדמה ומחאת הפנתרים השחורים – לתוך הכנסת. גם המצע של התנועה החדשה היה פשוט: שלום, זכויות עובדים, צדק חברתי, דמוקרטיה, שוויון למיעוט הערבי, שוויון עדתי, שוויון לנשים והגנת הסביבה.
חד"ש, שהוקמה כארגון חזית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), אמנם הוקמה סביב רעיונות פשוטים, אבל הפכה לאחת התנועות הפוליטיות המורכבות והמרתקות בתולדות ישראל. הסיבה לכך ברורה: חד"ש תמיד שחתה נגד הזרם.
נגד הזרם
להיות תנועת שמאל עקבי בישראל, פירושו לשחות נגד הזרם. חד"ש הייתה, לאורך כל שנות קיומה, אי של שותפות יהודית-ערבית במציאות של הפרדה ואפליה. היא הייתה (והיא עדיין) תנועה סוציאליסטית במדינה קפיטליסטית, תנועה שתומכת בזכויות נשים בחברה פטריארכאלית, תנועת שלום במציאות של כיבוש ומלחמות, תנועה של צדק סביבתי במרחב שנדל"ניסטים ומזהמים הולכים ומשתלטים עליו.
חד"ש הייתה הראשונה להשתמש בסיסמא "שתי מדינות לשני עמים", הראשונה לומר שההפרטה תביא להגברת העוני והפערים, והראשונה להתייצב מול מלחמות מיותרות, גם ביום שבו הן מתחילות.
היסטוריה של מאבק
קריאה בנאומים ההיסטוריים של חברי הכנסת של חד"ש, מגלה עד כמה עקבית וערכית הייתה העמדה שלהם לאורך השנים. תופיק טובי, ממייסדי חד"ש, היה מהראשונים לתקוף את מדיניות ההפרטה, עוד כשהיא הייתה בחיתוליה: "מדברים היום גם על הפרטת הדואר, הטלפונים, החשמל, הרכבת, ועוד ועוד. במדיניות זו יש, מצד אחד, פגיעה באינטרסים לאומיים-ממלכתיים. הפקדת שירותים חיוניים כאלה בידיים פרטיות משעבדת אותם לאינטרס הרווח וגריפת טובות הנאה של הבעלים החדשים, וזאת על חשבון האינטרסים הכלכליים-פוליטיים ועל חשבון האינטרסים של העובדים. במקביל, בצעדים אלו חותרת מדיניות הממשלה לפגוע בזכויות העובדים ובהישגיהם" (נאום בכנסת, 1.12.1982).